מידע לימודי

סטודיו אנד ג'וי מהווה מקור לימודי עבור סטודנטים ותלמידים העוסקים במחקר המגזר הרביעי, יזמות חברתית, שילוב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה שיווניות, עסקים חברתיים, כמו גם תלמידי בית ספר המשתתפים בפרוייקטים יחודיים ועוד.

בין עבודות המחקר שבוצעו על המיזם החברתי, אנד ג'וי, ניתן למצוא עבודות של סטודנטים מהמכללה למנהל, סמינר הקיבוצים ועוד. עבודות הכוללות מחקר על עסקים חברתיים והאתגרים השונים בהם הם נתקלים בשילוב שבין עסק בר קיימא חברתי וכלכלי. כמו גם הדילמות הרבות שעסק מסוג זה צריך לתת עליהם את הדעת. היבטים שיווקים בעסקים חברתי, ודילמות מימוניות.

 

 

הנדון: הבעת תודה והערכה על סיור סטודנטים במפעל אנד ג'וי

בשם הסטודנטים של קורס "אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית" הלומדים במכללת סמינר הקיבוצים ובשמי, אני מבקשת להודות לך על הסיור החשוב, והמשמעותי שנערך במפעל "אנד ג'וי".

הסיור שמשלב בתוכו הכרות עם הרקע להקמת עסק חברתי ביחד עם החזון המייחד אותו מהווים חשיפה חשובה מאין כמוה עבור הסטודנטים.

האפשרות שניתנת לסטודנטים בסיור ליצור תקשורת בלתי אמצעית עם האנשים העובדים, היא חשובה מאין כמוה בלימוד והבנה של ההתמודדות והעבודה עם אוכלוסייה ספציפית זו, כמו כן, בהכרות עם היבטי שילוב בתעסוקה.

הסיור חשף את הסטודנטים שלנו למודל ייחודי של שילוב בעבודה, טיפול והעסקה מכובדת ומכבדת של אנשים בוגרים עם מוגבלות אשר בא לידי ביטוי במיזם. יישר כח על פועלך בקרב קבוצה מוחלשת במדינתנו, ועל המסר החשוב שהעברת לסטודנטים.

תודה מיוחדת על השי שהענקת לסטודנטים שלנו, אין לי ספק שהם יהיו שגרירים של המקום בעתיד.

אנו בטוחה כי רשמי הסיור והתובנות העולות ממנו ילוו את הסטודנטים במהלך דרכם המקצועית גם בהמשך.

מצרפת חלק מן המשובים שכתבו הסטודנטים לאחר הסיור המבטאים את חוויתם.

בברכה ובהערכה רבה,

ובברכת המשך שיתוף פעולה פורה,

ד"ר רונית קוריאל

המחלקה לחינוך מיוחד

סמינר הקיבוצים" 

"הסיור למפעל אנד ג'וי היה שונה ומעניין מאוד. התרשמתי מאוד מהמפעל עצמו ומנדב, מקים ומנהל המפעל. העניין שהרשים אותי יותר מכל היה חזון המפעל, לפיו המפעל הוא עסק לכל דבר. כלומר, בעצם העסקת העובדים עם המוגבלויות אין בכך ולו שמץ של רחמים, אלא כמקום עבודה לכל דבר. זאת, בשונה ממרבית המפעלים המעסיקים אנשים עם צרכים מיוחדים. התרשמתי מכך מאוד, מכיוון שאני חושבת שזהו רעיון המאפשר את השילוב המיטבי ביותר: השתלבות בעבודה בעסק רגיל לחלוטין, כמובן תוך התאמה לצרכי האוכלוסייה. אני חושבת שעבודה במקום כזה מעלה הרבה יותר את תחושת הערך העצמי והמסוגלות של האדם, ומכינה אותו בצורה מיטבית לחיים. הוא אינו זקוק לרחמיהם של מפעלים שיקומיים עוד, כי אם נחשב כעובד מן המניין, בעל זכויות וחובות.  לפי דעתי, כאן נכנס המושג "איכות חיים", מאחר שזו מתאפשרת בזכות המפעל: האנשים עם המוגבלויות מתפרנסים בכבוד, תוך שהם חווים הצלחה והעצמה.

בכך מתקשר הנושא שזכור לי במיוחד מן הסיור, והוא הדגש שנדב שם על כך שלעובדים יש גם חובות. "לכל אחד יש שק דמיוני של צרות והוא יודע שכאשר הוא נכנס למפעל הוא מניח אותו בחוץ ומתחיל לעבוד". לפי דעתי, כאשר נדב מציב דרישות בפני עובדיו ולא מוותר להם, הוא מתייחס אליהם באופן הכי מכיל שאפשר: הם נדרשים לעבוד ביעילות, על אף הקשיים שהם באים איתם. גם אני סבורה שלכל אחד מאתנו יש קשיים, אך כמובן שבכל מקום בו עבדתי, נדרשתי (גם אם באופן סמוי), לשים הכל בצד ולתפקד כראוי. אם כן, נראה שעל פי גישתו של נדב, אין כל הבדל ביחס אותו מקבלים עובדים עם מוגבלויות ועובדים רגילים. בעיניי, כך צריך להיות.

כמו כן, נראה שבמפעל אנד ג'וי נוקטים במקביל גם בגישת השילוב.  נדב סיפר כי לאור ניסיון העבר, הוא מקבל למפעל רק עובדים שמוכנים ובשלים לכך. על כן, אנו רואים כאן כיצד החברה (במקרה זה, המפעל) רוצה לקרב את האדם עם המוגבלות ולהעניק לו איכות חיים, אולם דורשת ממנו לעבור תהליך של נורמליזציה, כלומר להשתפר ולהשתנות על מנת להפוך להיות חלק מהחברה. המפעל מעוניין בקליטת העובדים ושיקומם, אולם ער לצורך של העסק להיות רווחי, וכפועל יוצא, העובדים נדרשים להתאים את עצמם לכך.

מהסיור במפעל אנד ג'וי אני לוקחת כמה מסרים לחיי האישיים ולהיותי מורה בעתיד. ראשית, הראייה של כל האנשים כשווים לחלוטין. לאנשים רבים ישנה נטייה להפחית דרישה מאנשים עם צרכים מיוחדים,  כדי להקל עליהם. באנד ג'וי הדרישה מותאמת לכל עובד, אולם כולם נדרשים לעמוד ביעדים שהוצבו להם. אני סבורה כי דרך זו מכינה את העובדים לחיים עצמאיים, המאפשרים מיצוי עצמי, בדרך הטובה ביותר. על כן, כאשר אהיה מורה, אשתדל לשאול את עצמי: "מה הייתי מצפה מילדים אחרים באותו הגיל?" ובהתאם לכך, להתייחס לתלמידיי. כלומר, אם ישנן התנהגויות שאינן מקובלות מבחינה ערכית והתנהגותית בקרב ילדים ללא מוגבלויות, לא אקבל אותן גם אצל תלמידים עם מוגבלויות.  כל זאת, תוך שאיפה להתאים את הדרישה ליכולותיו של הילד, לתחושות ההצלחה והמסוגלות, וההתמודדות המלווה אותו."

 

 

 

***

"הסיור בסטודיו "אנד ג'וי" היה מעניין ומלמד. הוא גרם לי להבין כמה העבודה חשובה לאנשים עם מוגבלויות וכמה זה יכול לעזור להם ולשקם אותם.

ב"אנד ג'וי", ניתן לראות שאיכות החיים של האנשים העובדים עולה, מכיוון שהם עובדים בעבודה שגורמת להם להעריך את עצמם, הם מתפקדים, עובדים ומרוויחים משכורת על העבודה שלהם, הסביבה מעריכה אותם על כך ורואה אותם מתפקדת, ובכך איכות החיים שלהם עולה, האיש עם המוגבלות יכול לממש את צרכיו ולהיות מאושר בזכות העבודה שהוא עובד בה. בנוסף, בזכות העבודה האדם יכול לפתח את הייצוג העצמי שלו. הוא עובד לכן הוא מרוויח כסף משל עצמו ובעצם לוקח אחריות על החיים שלו ומתמודד עם הקשיים שלו בדרך נכונה. העבודה עוזרת לו לדבר בשם עצמו ואולי גם אחר כך להתקדם ולמצוא עבודה במקום אחר.

המסר אותו אני לוקחת מהסיור בתור מחנכת לעתיד הוא : שהתייחסות לאנשים עם מוגבלויות צריכה להיות שווה לאחרים וניצול היתרונות של כל אחד יביא לקידומו ושיקומו.."  

***

"כאשר נדב הסביר לנו על המיזם, שמתי לב למושגים ולמילים בהן הוא בוחר להתבטא ולהציג את העסק החברתי. כאשר נדב בחר להשתמש לאורך כל השיחה במילה אתגר במקום מגבלה או קושי, חל גם אצלי שינוי תודעתי. הדברים עליהם נדב דיבר התחברו לי בצורה ברורה מאוד עם המאמר אותו אני מציגה מחר "המודל החברתי של המוגבלות". כאשר מנגישים תעסוקה לאוכלוסייה עם לקות מסוג כזה או אחר בצורה מקצועית ונכונה, אוכלוסייה זו לא אמורה להיות מוגבלת. גם על פי נדב, החברה היא זו שאחראית על ההבדל בין אדם עם מוגבלות לבין אדם מוגבל. מצד שני, הוא התייחס באופן ישיר וכנה על המורכבות והרגישות בנושא, על כך שיחד עם כל הכוונות לשינוי והרצון להעניק הזדמנות שווה לפרנסה ותעסוקה לכולם, יש לזכור שהלקות כן נמצאת וישנם מקרים שאי אפשר להתעלם מכך ויש לנהוג בהתאם ליכולת המציאותית של האדם. שמתי לב שהעובדים איתם דיברנו היו בעלי יכולת ייצוג עצמי. תמר, אחת העובדות הצהירה על האתגרים איתם היא מתמודדת באופן גלוי ובוגר, על הפחדים שלה והלקויות שיש לה. יהודה יודע ליצור אינטראקציה חברותית ומלבבת עם אנשים יותר טוב מהרבה אחרים אשר אינם עם מוגבלות כלשהי. היום ראיתי כי הייצוג העצמי בעצם אפשר קירוב ביני לבינם.

סטודיו אנד ג'וי הוא מקום אשר יכול לאפשר תהליך נורמליזציה אך לא בהכרח היחיד והמספיק לכך. לאחר הסיור חשבתי על הנקודות וההיבטים אליהם התחברתי ועל אלו שעוררו בי סימני שאלה. 

מה שאני לוקחת איתי הלאה בתור מחנכת לעתיד זה לזכור לאזן ולשלב בין המצוי לרצוי. מצד אחד, לזכור שהמוגבלות נוצרת מהחברה ולכן החברה היא זו אשר יש ביכולתה לשנות זאת. לדרוש ולהאמין בכל אדם באשר הוא, אך גם להכיר ביכולותיו ומגבלותיו וליצור את ההתאמה הנכונה עבורו, לא לנסות להכניסו למשבצת אשר לא מתאימה לו על מנת שיצמח ולא יהיה מתוסכל בעתיד." 

 

***

"העסק החברתי & joy מוכיח כי הכלה אפשרית, בצורה הטהורה ביותר. תהליך החשיבה והרציונל שעומד מאחורי העסק מכתיב קווים לדמותו של נדב, האיש מאחורי הרעיון החברתי עסקי. נדב הציג לנו את גלגולו של רעיון העסק החברתי מראשיתו ועד התוצר הסופי. בשיחה של כשעה וחצי בסטודיו של העסק, היו שלושה עובדים, ישבו בשולחן לידנו ועמלו בשקידה אחר הליך אריזת קופסאות. קרטוני אריזה ממלאים שורות של ארוניות, שולחנות עבודה ושלטים אודות המיזם החברתי וייחודו לעומת מפעלים מוגנים. הסיור בעסק העלה בי שאלות רבות בתכלית מפעלי התעסוקה בהם עובדים אנשים עם מוגבלויות למשל האם העובדים מקבלים את הזכויות המגיעות להם? האם הם ממשים את הפוטנציאל המקצועי והאישי שלהם? האם הם נמצאים בסביבה מאתגרת שרואה בהם כעובד שוויוני לכל עובד אחר? שאלות שקיבלו תשובות מיד כששוחחתי עם עובדות המקום. המחויבות ותחושת האחראיות של העובדות מצביעה על דפוסי עבודה ויחסי עובד מעסיק שמבוססים על כבוד הדדי והערכה. אחת מהעובדות הסבירה לנו בדיוק מה צריך לעשות, כשהתוצר הסופי לא יצא כמו שצריך היא אמרה "לא ככה, זה צריך מקדימה והפתק צריך להיות הפוך, אבל לא נורא אני אעשה את זה". היה נעים לשבת איתן ולפתח שיחה. בעליית תנועת השילוב בשנות ה- 60 של המאה ה-20 לא תיארו כי המונח 'נורמליזציה' יתפתח לכדי מושג רחב ומהותי יותר משילוב, הכלה. נדב יצר מסגרת בה עובדי המקום, אנשים עם מוגבלות ואנשים ללא מוגבלויות יכולים למצות את הפוטנציאל התעסוקתי שלהם ולקבל הערכה אישית וכלכלית כדי שיוכלו להתפרנס בכבוד. מסגרת המקום מציעה מגוון רחב של פעילויות המותאמות לכל אדם ויכולותיו, ללא כל הדרה. כששאלתי את אחת העובדות האם היא נהנית לעבוד כאן וכמה שנים היא כאן, היא ענתה ללא היסוס "5 שנים ואני נהנית כאן מאוד". לאחר שהמשכנו לשוחח תוך כדי אריזת קופסאות הוציאה עלון ישן של העסק מתיקה והראתה לנו שהיא מופיעה עליהם, ואמרה "הנה אני אורזת את אותן האריזות, יצאת פה יפה". ניכר כי נדב מצליח לספק בעסק איכות חיים ראויה לעובדי המקום. כל אחד יכול למצות את כישוריו ולעסוק בעבודה הנכונה לו. הקשר הבין אישי שהורגש בין נדב לאחד העובדים שהגיע מהמפעל המוגן לפני כ-10 שנים ריגש אותי מאוד. הופתעתי לדעת כשאמר שהוא לוקח אותו ממקום מגוריו ואשתו מחזירה אותו בסוף היום לביתו. זהו מהלך יוצא דופן ומאוד מוערך. העובד מרגיש בקרבה אך ניכר כי הוא מכבד אותו ומעריך אותו על תפקידו כמנהל העבודה שלו. אני מצפה לרגע שאצטרך להעניק מתנה מסוג כזה, שמרתי לעצמי את שם המקום להמשך."

 

***

"במסגרת יום הלימודים השני לקורס, לקחנו חלק בסיור מרתק במתחם מיזם אנד ג'וי. מיזם זה הוקם על ידי נדב עטיה, ולמעשה פועל כעסק חברתי אשר משלב בתוכו אנשים המתמודדים עם מוגבלויות שונות כמו: הלומי קרב, אנשים עם פגיעה נפשית, לקויי ראייה ועוד. המיזם דואג לתנאיהם הסוציאליים של העובדים ומעניק להם מסגרת שיקומית-תעסוקתית, התורמת רבות לתהליכי ההתפתחות ותחושת המסוגלות שלהם. העבודה במתחם יצירתית ומעודדת ביטוי רגשי חשוב, כמו גם גירויים חושיים- קוגניטיביים. כמו כן, עבודה בסביבה דינמית עם אנשים נוספים תורמת לכישוריהם החברתיים. הסיור במתחם היה ייחודי ומרגש בעבורי. לשמוע ממקור ראשון את סיפור חייו של נדב והמניעים שדחפו אותו להקים את המיזם המקסים הזה, דרך שילוב וקליטת העובדים למקום, מפגש עם מספר עובדים ועד להתנסות אישית בעבודת האריזה – גרמו להצלחת הסיור ויצרו בעבורי חוויה שונה ומעוררת השראה.

אחד המושגים שנלמדו בקורס ובאים לידי ביטוי במיזם הוא הכלה. ניתן לראות כי המקום מקבל את העובדים כפי שהם, ומשתמש בכישוריהם לצרכיו בצורה כזו שגם המעסיק וגם המועסק מרוויחים, כאשר הרווח הכספי הוא לא העיקרי. מושג נוסף שנלמד בקורס הוא נורמליזציה. בהקשר זה ניתן לראות כי העובדים המגיעים למקום נכנסים אליו במצב מסוים, ואילו יוצאים ממנו כאשר הם לומדים ורוכשים כישורים חברתיים בסיסיים כמו עבודה עם אנשים, וכן הכרת דינמיקה חברתית מקובלת במקום עבודה כמו יחסי עובד-מעביד. מושג נוסף אליו ארצה להתייחס הוא איכות החיים. המקום נותן לעובדים לבטא את עצמם בצורה מכובדת, לפעול בעד עצמם ולחזק את קשרי הגומלין בין הפרט למקום העבודה. בדרך זו העובדים מרגישים שהם תורמים, תחושת הערך העצמי עולה וכך גם תחושת המסוגלות שלהם.

בהתייחסותי לדברים שאקח מהסיור ארצה לגעת במספר נקודות. ראשית, נדב עטיה, יוזם ומקים אנד ג'וי. אדם שרודף אחר חלומותיו ומציב לעצמו מטרות, רוצה לשנות ומצליח. נדב בעיניי הוא דוגמא מצוינת למשפט " היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם". ולא סתם משפט זה כתוב על אחד מקירות בית האריזה במקום. "