מהכיתוב על המארז :
זה לא הוויטמינים שפרי, אלא מה שיש בתוכו
לקפוץ מאושר עם כל זריקה שבת קיצית אצל "סבתא רמלה". אני אוכל חצי קערת משמשים כדי לאסוף מספיק גוגואים. סבתא אומרת: "תשאיר לי לרוזטה" אבל אותי מעניין רק המשחק למטה. הזמן שלנו טס. כל הקפצה של גוגו מהבור מקפיצה לנו את הלב. אין מה לומר, החיים שלנו גוגואים. יאמממי, מיץ שקדים.