לתת זה לקבל

הגעתי לבקר בסטודיו במסגרת עבודתי, כי שמעתי על פרויקט ייחודי שפועל אחרת ונותן הזדמנות אמיתית גם לחריגים שבינינו.

בחוץ שמש יולי מכה ללא רחמים, צורבת עור חשוף ומסמאת עיניים.

בפנים עוטף אותך חום אחר...

חום חיוכו של יהודה, המכונה "בעל הבית", שמקדם אותי בהתלהבות מאירת פנים ובלחיצת יד רכה ומתמסרת.

התנועות איטיות והשפה מהוססת, אבל אי אפשר לטעות.

עובדים כאן אנשים גאים!

 

בסטודיו אנד-ג'וי מועסקים עשרות עובדים בעלי צרכים מיוחדים.

זה הוא מקום העבודה של יהודה, שירה, יונה, ציפי ועוד עשרות אנשים עם צרכים מיוחדים, פיגור שכלי, פגועי נפש, לקויי ראיה, נכי צה"ל ואנשים עם מוגבלויות נוספות הנמצאים בתהליך שיקום.

הם עובדים כאן, לצד אמני שזירה מומחים, כבעלי מקצוע מן השורה, ועוסקים בכל תפקיד שנדרש בעסק חי ונושם.

הם מגיעים למקום שמקבל אותם כפי שהם, ליום עבודה שמתחיל בבוקר ומסתיים בשעות אחר הצהרים - ומתפרנסים בכבוד.

כאן מעניקים להם מידי יום הזדמנות להיות חלק מהקהילה.

 

סטודיו אנד-ג'וי, הוקם על ידי נדב עטיה ב- 2007 כמיזם חברתי למטרת רווח במטרה להעניק לאנשים בעלי מוגבלויות מקצוע ראוי ומקום תעסוקה מכובד. זה הוא אחד המיזמים הבודדים שעומד בזכות עצמו, פועל כעסק לכל דבר, מבלי לקבל סיוע מגורם כל שהוא.

נדב, שנחשב לאחד החלוצים בתחום התעסוקה הנורמטיבית לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, מסרב להישען על תרומות או על מימון או עזרה ציבורית כזו או אחרת. כמי שמעדיף את העוצמה שבעשייה, החליט נדב שהעסק יפרנס את עצמו בדיוק כמו כל ארגון עסקי אחר, ולא יהווה נטל על הציבור. ואכן, הסטודיו ניזון מהכנסות הנובעות ממכירת מוצריו, ותו לא, ופעילותו מושתתת על המוטו "אל תתרמו לנו – קנו מאיתנו".

עובדי סטודיו אנד-ג'וי נהנים מתנאי העסקה זהים לאלו הנהוגים במשק. כולם, מקבלים במשך כל השנה, שכר על בסיס שעתי ולא על בסיס תפוקה, כולל תנאים סוציאליים מלאים. הם פשוט מתפרנסים ממקור הכנסה אמיתי בזכות ולא בחסד. כמו כל אחד מאיתנו. רמת השכר בסטודיו נחשבת גבוהה משמעותית בהשוואה לתגמול שמקבלים משתקמים במפעלים מוגנים ובמפעלי שיקום אחרים. הפעילות, שכאמור אינה נתמכת על ידי גופים ציבוריים, ממומנת ממכירת המוצרים. כשזה לא מספיק, נדב מממן את ההוצאות מכיסו הפרטי.