שי לראש השנה

אני מוכנה להתערב שאף אחד לא קיבל שי לראש השנה כמו זה שאני קיבלתי. בעצם, אף אחד חוץ ממי שעובד איתי במשרד. זה התחיל באוגוסט עם הספקולציות שכולנו עושים: איזו מתנה יביא הבוס הפעם? תווי שי? חבילת שי לראש השנה עם אותם שוקולדים ישנים ומוכרים, והיין הפשוט, ואולי איזו קופסת נס קפה? גם אצלנו במשרד הועלו השערות, עד שהגענו להרמת הכוסית, ואז... הבוס שלי שיחק אותה.

טוב, אני חייבת להודות שהפעם הוא הצליח בגדול. תמיד היה לו ראש טוב לבוס שלי, אבל בראש השנה הזה הוא הגדיל ראש. נכון, גם הפעם הוא הביא לנו שי לראש השנה, אבל זה לא היה סתם שי. בהרמת הכוסית, בעוד אנו מגזימים עם היין ומפריזים עם עוגיות הדבש, אדון המשרד ניגש והעניק לכל אחד ואחת מאיתנו מעטפה. "אוקיי," לחשתי לכתבנית שלנו, "נחמד, שוב תווי שי, בסך הכול לא רע, נקווה שהסכום יספיק לרבע קנייה לחג בסופר." אבל אז נכנס לחדר גדי הבריון של המשרד עם ארגז גדול ועם פרצוף "חג שמח לכולם, תראו מה עוד הבאתי". "מה זה?" לא התאפקתי, והבוס שלי ענה לי בחיוך שהביע הכי סיפוק בעולם: "זה שי לראש השנה. החלטתי שחוץ מהתווים, מגיע לכם עוד משהו שיעשה לכם טוב, ולא רק לכם."

בארגז היו קוביות פח קסומות, עטופות באריזות יפהפיות. על הקופסאות היה רשום: Love is a higher law, ובצד - JOY&. בזכות ה"לא מתאפקים" שפותחים מיד כל מתנה, גיליתי שיש בקופסה כל מיני ממתקים איכותיים, אבל הרגשתי שיש בה יותר מזה. נתתי טפיחה לאינטואיציה שלי כשהבוס התחיל לספר על סטודיו מיוחד בשם "אנד ג'וי", שמעסיק אנשים עם צרכים מיוחדים בייצור ואריזת מתנות לראש השנה ולארועים אחרים. "החלטתי להביא לכם מתנה לראש השנה מהסטודיו הזה," אמר בגאווה, "וככה השגתי שתי ציפורים במכה אחת – גם שימחתי אתכם במשהו מתוק לשנה החדשה, וגם תרמתי בזכותכם לקהילה. 

הבנתם למה מתכוונים כשאומרים שצריך לחשוב מחוץ לקופסה? חג שמח!